אלי ליאון - ביקורת

אלי ליאון ביקורות - אמינות, איכות

פרופ יוסי גמזו-חומר חדש

המסביר לסרחן

יוסי גמזו
הַמַּסְבִּיר לַסַּרְחָן...

אָמְנָם לְעֻמַּת הַפִּגּוּעַ
שֶל רֶשַע חַיּוֹת הָאָדָם
בְּלֵב בַּרְצֶלוֹנָה – הַכֹּל כַּיָּדוּעַ
מַמָּש מִתְגַּמֵּד מוּל הַדָּם

שֶל רֶצַח חַפִּים מִכָּל פֶּשַע
וְרֹעַ בַּרְבָּרִי אָיֹם
אַךְ גַּם מְצוּקוֹת אֲחֵרוֹת, חַסְרוֹת יֶשַע
עוֹלוֹת כָּאן עַל סֵדֶר הַיּוֹם.

כְּגוֹן שֶלִּפְנֵי כְּשָבוּעַ,
בְּיוֹם רְבִיעִי שֶעָבַר,
פָּשְטָה בַּשָּרוֹן צַחֲנָה שֶחָווּהָ
רַבִּים וְטוֹבִים וְהָרֵיחַ גָּבַר

וְעָט בְּנַחְשוֹל סִרְחוֹנְיָאדָה נִמְרֶצֶת
לְפֶתַע עַל אַפָּם וַחֲמָתָם שֶל אַלְפֵי אִיש
וְחוֹקְרֵי הֲגָנַת הַסְּבִיבָה הַנֶּחְלֶצֶת
לְבִעוּר הַמִּפְגָּע הַמֵּבִיש וּמַבְאִיש

פִּרְסְמוּ כִּי בִּתְחוּם חַקְלָאִי, לֹא אוּרְבָּנִי
לֹא הִצְנִיעוּ מֻמְחֵי הַדִּשּוּן כַּנִּדְרָש
בְּאֵזוֹר בְּנֵי צִיּוֹן שֶפַע זֶבֶל אוֹרְגָּנִי
וּמֶחְדָּל רַשְלָנִי זֶה כָּל חֹטֶם פָּגַש

בְּעֶשְׂרוֹת יִשּוּבִים בָּאֵזוֹר שֶרָתְחוּ שָם
מֵרֹב כַּעַס מֻצְדָּק עַל אוֹתוֹ מַחֲזֶה
שֶל רִשּוּל וּפִשוּל מִצִּדּוֹ שֶל הַחוּשָם
שֶגָּרַם כִּי לֹא בָא עוֹד כַּבֹּשֶׂם הַזֶּה

בְּאַפָּם, אֲבָל עַד שֶשּוֹקֵד וְטוֹרֵחַ
שָם מִשְׂרַד הֲגָנַת הַסְּבִיבָה לְהַבְחִין
בְּסִבַּת אוֹתָהּ פַאשְלָה רָעָה וּקְשַת-רֵיחַ
נִזְכְּרוּ קָרְבְּנוֹת הַמִּפְגָּע הַמַּצְחִין

כִּי אוֹתוֹ סֵרָחוֹן הוּא פָדִיחָה זְמָנִית כָּאן
אַךְ חַיֵּינוּ לְרֹב צַעֲרֵנוּ טְבוּעִים
בְּכָל תְּחוּם וּמִגְזָר בְּצוּרָה הַרְסָנִית כָּאן
בְּכַמָּה סִרְחוֹנוֹת מַתְמִידִים וּקְבוּעִים.



זֶה הִתְחִיל בְּחֶסְרוֹן הַגִּנּוּי הַנִּדְרָש כֹּה
מִנָּשִׂיא הָאָמוּר קַו שָפוּי לְהוֹבִיל
שֶאֵינֶנּוּ מוֹקִיעַ בְּטוֹן מְפֹרָש כֹּה
בִּרְיוֹנִים בְּוִירְגִ'ינְיָה, בָּעִיר שַרְלוֹטְסְוִיל

הַקּוֹרְאִים סִסְמוֹת נָאצִים בִּטְרַאנְס אַנְטִישֵמִי
וְסִסְמוֹת קוּ קְלוּקְס קְלֶן מַסְלִידוֹת כְּמוֹ אֵי-אָז
כִּי מֵאָז יְמֵי סְקוֹקִי זֶה טְרֶנְד אֶפִּידֶמִי
שֶסּוֹפוֹ בֶּרְגְן בֶּלְזְן וּשְלַל תָּאֵי גָּאז.

זֶה מֻרְגָּש מִדֵּי יוֹם בַּצּוּרָה הֲכִי קְרִיטִית
בָּרֵיחוֹת שֶל אֵין-סְפוֹר פַּרְשִיּוֹת עֲכוּרוֹת
וּבְכָל נִיחוֹחוֹת הַבִּצָּה הַפּוֹלִיטִית
שֶל סְפִּינִים וְדִילִים, קְנִיּוֹת וּמְכִירוֹת

וּשְאַר תַּרְגִּילִים מַסְרִיחִים וְקוֹמְבִּינוֹת
בָּם אֵין עוֹד שוּם קְנַאקֶר שֶלֹּא מִתְבַּזֶּה
בְּכָךְ שֶמַּבְאִיש וּמַכְפִּיש וּמַלְבִּין עוֹד
אֶת פְּנֵי יְרִיבָיו כְּמוֹ חָתוּם עַל חוֹזֶה

שֶמָּה שֶיּוֹתֵר בֹּץ,
קִיבִּינִימָטִים וְתִפְזֹרֶת
שֶל רֶפֶש וְשֶל גִּ'יפָה וְסִגְנוֹן בִּלְתִּי נָקִי
זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר רֵיטִינְגּ בִּכְלֵי הַתִּקְשֹרֶת
אַף עַל פִּי שֶלָּעָם מִתְחַשֵּק לְהָקִיא.

וְזֶה כָּל סִרְחוֹנוֹת הַשְּחִיתוּת בַּצַּמֶּרֶת
וְתִיקֵי חֳקִירוֹת נִפְתָּחִים בְּכָל יוֹם
וְהַגֹּעַל שֶבּוֹ הַמְּדִינָה מִתְעַמֶּרֶת
בְּצִבּוּר הַנָּכִים שֶסִּבְלוֹ הוּא אָיֹם

וּבְכָל הַחַיִּים פֹּה בְּשֵפֶל הָעֹנִי
בְּדִיּוּר שֶאֵינֶנּוּ רָאוּי לִמְגוּרִים
בָּהּ בָּעֵת שֶכָּל ז'וּלִיק גּוֹנֵב כָּאן מִילְיוֹנִים
מִכַּסְפֵּי מְשַלְּמֵי הַמִּסִּים, הַזּוֹכְרִים

כִּי יֵש רֵיחַ נוֹרָא פֹּה וְלֹא רַק לַזֶּבֶל
שֶאוֹתוֹ לֹא הִצְנִיעוּ מֻמְחֵי הַדִּשּוּן
שֶטּוֹבַת הַצִּבּוּר לְדִידָם הִיא רַק הֶבֶל
אֶלָּא גַם בַּבִּצּוֹת שֶעוֹד טֶרֶם יִבְּשוּן

בִּתְחוּמִים מַצְחִינִים נוֹסָפִים בְּחַיֵּינוּ
בָּהֶם שְמוּץ בְּלִי קִמּוּץ מַעֲלֶה רֵיחַ רַע
וּבָהֶם נִזְקָקִים פֹּה כֻּלָּנוּ, בֵּינֵינוּ,
בְּאֹפֶן קְרִיטִי לִ מְ טַ הֵ ר - אֲ וִ י ר- וַ אֲ וִ י רָ ה...

WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA