אלי ליאון - ביקורת

אלי ליאון ביקורות - אמינות, איכות

תפריטים

מבזקים

נושאים

שימושון

פרופ יוסי גמזו-חומר חדש

צעירה בת 100

יוסי גמזו
צְעִירָה בַּת 100
לְיוֹם הֻלֶדֶת הַ-100 שֶל רוּת דַּיָּן שֶחָל בְּיוֹם שְלִישִי הַשָּבוּעַ

אֲנִי, שֶחִבַּרְתִּי אֶת הַשְּלָגֵר הַיָּדוּעַ
"אַח, אֵיפֹה הֵן הַבַּחוּרוֹת הַהֵן?"
רוֹצֶה כָּאן לְהַקְדִּיש הַיּוֹם בְּלִי לָמָּה וּמַדּוּעַ
שִיר לְאַחַת מִן הַדְּגוּלוֹת בָּהֶן.

לְפִי מָה שֶאוֹמֵר לָנוּ הַקּוֹמוֹן-סֶנְס הַלּוֹגִי
מַדַּד הַצְּעִירוּת שֶבָּנוּ עִם הַגִּיל דּוֹעֵךְ,
אַךְ זֹאת שֶלָּהּ מֻקְדָּש שִיר זֶה הִיא פֶּלֶא בִּיוֹלוֹגִי
כִּי גַם בְּגִיל 100 הִיא צְעִירָה כָּאן (וְעוֹד אֵיךְ!)

וּכְבָר לִפְנֵי זְמַן רָב הַחוּש הַחֶבְרָתִי בָּעַר בָּהּ
וְהִיא, שֶלִּמְצוּקוֹת נָשִים הֵיטִיבָה לְהַסְכִּית
יִסְּדָה בְּאֶלֶף-תְּשַע-מֵאוֹת-וַחֲמִשִּים-וְאַרְבַּע
בְּמֶרֶץ יַזָּמִי פַנְטַסְטִי אֶת חֶבְרַת "מַשְׂכִּית"

שֶפַּרְנָסָה מִתּוֹךְ כָּבוֹד בְּאֹרַח לֹא רוּטִינִי
סִפְּקָה לִנְשוֹת עוֹלִים רַבּוֹת לָהֶן הִיא דָאֲגָה
וּלְנָשִים רַבּוֹת מִן הַמִּגְזָר הַפָּלֶסְטִינִי,
הַבֶּדְוִי וְהַדְּרוּזִי – בְּרִקְמָה וַאֲרִיגָה.

וּבִתְקוּפָה בָּהּ בֶּן-גֻּרְיוֹן, בְּלַחַץ אוּנִיפוֹרְמִי
נִסָּה בְּלִי הַצְלָחָה בְּשֵם סִסְמַת "כּוּר הַהִתּוּךְ"
עַל פִּי מוֹדֶל אָחִיד וּמוֹנוֹלִיטִי וְקוֹנְפוֹרְמִי
אֶת כָּל עֲדוֹת עַמֶּנוּ לְמַזֵּג בְּמִין רִתּוּךְ

לְדֶגֶם לְאֻמִּי אֶחָד – הֵבִינָה רוּת בְּטַעַם
שֶרַק פְּסֵיפָס שָלֵם וּמְגֻוָּן שֶל מָסוֹרוֹת
בּוֹ כָּל עֵדָה תִתְרֹם מִמּוֹרַשְתָּהּ שֶמֵּאֵי-פַּעַם
וּבוֹ תַרְבּוּת נִבְנֵית מִשְּלַל גְּוָנִים וּשְלַל צוּרוֹת

זֶה, דַוְקָא זֶה, הַקַּו שֶל רוּת, הַקַּו הַפְּלוּרָלִיסְטִי
יִצֹּר שָטִיחַ סַסְגּוֹנִי יָפֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר
וִיעוֹדֵד בִּמְאוֹר-פָּנִים מַמָּש מַקְסִימָלִיסְטִי
אֶת כָּל נָשֵינוּ עַל עַצְמִיּוּתָן לֹא לְוַתֵּר.

וּמוּל לְאֻמָּנוּת שֶבֵּין עַמִּים מַרְבָּה נִגּוּחַ
יָדְעָה אֵיךְ לַהֲפֹךְ כָּאן דּ וּ-אִ יּ וּ ם לְ ד וּ-קִ יּ וּ ם
בַּהֲקִימָה מֶרְכָּז עַרְבִי וִיהוּדִי פָּתוּחַ
לְכָל פִּתּוּחַ כַּלְכָּלִי פּוֹרֶה – וּלְסִיּוּם

יֵש לְהַזְכִּיר כָּאן אֶת כְּתִיבַת סִפְרָהּ הַבִּיוֹגְרָפִי
שֶשְּמוֹ הוּא "וֱאוּלַי", אַךְ שֶוַּדַאי, בְּלִי שוּם אוּלַי
מַרְאֶה כַּמָּה לִבָּהּ הוּא לֵב רָגִיש וְסֵיסְמוֹגְרָפִי
שֶגַּם בְּגִיל מֻפְלָג אֵין הִסְתַּיְּדוּת בּוֹ וְאֵין בְּלַאי.

אָז מָה אֶפְשָר עוֹד לְאַחֵל לְרוּת בַּת הַמֵּאָה פֹּה
שֶהִיא רַבַּת אֶמְפַּתְיָה וְרַבַּת הַפְּעָלִים
וְהִיא צְלוּלָה כִּבְדֹלַח זַךְ וַחֲרִיפַת דֵּעָה פֹּה
אִם לֹא מָה שֶכֻּלָּנוּ לָהּ הַיּוֹם מְאַחֲלִים:

שֶתּוֹסִיף לְהַקְרִין מִמִּרְצָהּ וְחִנָּהּ
עַל כֻּלָּנוּ כָּאן, כָּל הַמּוֹסְרִים
לָהּ תּוֹדָה לְבָבִית עַל כָּל מָה שֶהִנָּהּ
וּבְרִיאוּת עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים.

הצג אתר רגיל

דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA