אלי ליאון ביקורות - אמינות, איכות
יוסי גמזו
פְּגִישָה פִּלְאִית בְּלֵיל טֵבֵת עִם רוּחַ
רְפָאִים
עָמֹק
מְאֹד בְּלֵיל טֵבֵת קַר, הַשָּבוּעַ
אֲנִי
חוֹזֵר מִלִּוּוּיָהּ שֶל יְדִידָה
אֶל
סַף בֵּיתָהּ סָמוּךְ לַיָּם, מִנְהָג קָבוּעַ
עָלָיו
פּוֹרֶשֶׂת תֵּל-אָבִיב אֶת רְדִידָהּ
בּוֹ מְשֻבָּץ שְחוֹר קְטִיפָתָם שֶל הַשָּמַיִם
בְּנִצְנוּצֵי קְרִיצוֹת עֵינָם הַמַּמְזֵרִית
שֶל כּוֹכָבִים שֶהָאִירוֹנְיָה מִשּוּם-מָה הִיא
מִין לַיְט-מוֹטִיב בִּצְפִיָּתָם הַחַיְזָרִית
בָּעִיר
הַזֹּאת הַדִּיסְקוֹטֵקִית, הַהַיְטֵקִית
וּבְעוֹדִי
צוֹעֵד לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב
(זֶה
שֶזָּכָה לַהַגְדָּרָה הַמְּדֻיֵּקִית
כְּ"בֶן-יְהוּדָה
שְטְרָאסֶה", אִם לִפְרֹעַ חוֹב
לָ"אַלְטֶה
צַיְטְן" בָּם גָדְשוּ עוֹלֵי גֶּרְמַנְיָה
– שֶקִּיּוּמָם בָּהּ כְּבָר פִּרְפֵּר עַל פִּי תְהוֹם –
אֶת
רֹב בָּתָּיו וַהֲפָכוּהוּ לְאַכְסַנְיָא
שֶל
הַ"שְּלַף שְטוּנְדֶה" וְהַ"בִּיטֶשֶן"), פִּתְאֹם
טוֹפַחַת
יָד עַל קְצֵה כְּתֵפִי וּכְשֶאֲנִי שָם
סָב
לְאָחוֹר, בְּלִי בִּטָּחוֹן וְתוּשִיָּה,
אֶת
מִי רוֹאוֹת עֵינַי לְגֹדֶל תִּמְהוֹנִי שָם?
צֵל-רְפָאִים
שֶצָּץ מֵעֹמֶק נְשִיָּה...
וְיֵש
לַצֵּל שָׂפָם, זְקַנְקַן, זוּג מִשְקָפַיִם
וְגוּף
צָנוּם, אֲכוּל שַחֶפֶת, סְגוּף רֵאוֹת
וְאֵיזֶה
צַעַר הַמֻּקְרָן מִן הָעֵינַיִם
שֶאִי
אֶפְשָר אִתּוֹ שֶלֹּא לְהִזְדַּהוֹת
וּכְשֶסִּדְרַת
גְּנִיחוֹת מִשִּׂפְתוֹתָיו תּוֹכֶפֶת
אֲנִי
פּוֹנֶה אֵלָיו בְּקוֹל נוֹטֶה לִרְעֹד:
"מַר,
מָה כּוֹאֵב לְךָ כָּאן חוּץ מִן הַשַּחֶפֶת?"
וְהוּא
מֵשִיב לִי בִּלְחִישָה וּבִדְמָעוֹת:
"מָה
שֶכּוֹאֵב לִי עַד כִּי דַעֲתִי נִטְרֶפֶת
הוּא
מַ צָּ בָ הּ שֶ ל הָ
עִ בְ רִ י ת, כּוֹאֵב מְאֹד."
-"מָה
לְמָשָל?" אֲנִי שוֹאֵל אוֹתוֹ
בְּנֹעַם
וְהוּא
עוֹנֶה בִּכְאֵב: "לֹא, אֵין לָזֶה
מָשָל
וְלֹא
דֻגְמָה לְעַמָרָצִיּוּת הַנֹּעַר
בְּעִבְרִיתֵנוּ
הַתִּקְנִית בָּהּ הוּא נִכְשָל
בְּנִבְעָרוּת
שְׂפַת הַ'כָּזֶה' וְהַ'כְּאִלּוּ'
וְ'יֵש
לִי שְ תֵּ י שְקָלִים' וְ'אֵיךְ אַתָּה נִ רְ אָ ה?'
וְזֶה
כַּיּוֹם כְּבָר לֹא מַרְגִּיז אוֹתִי אֲפִלּוּ
כִּי
אִם מַכֶּה אוֹתִי בְּפַחַד וְיִרְאָה
שֶמָּא
אֶת כָּל אוֹתָם הַטֹּרַח וְהַסֵּבֶל
בָּהֶם
כִּלִּיתִי אֶת חַיַּי לִתְחִיָּתָהּ
שֶל
הָעִבְרִית – לַשָּוְא בִּזְבַּזְתִּי
וְלַהֶבֶל
וּבוּרוּתְכֶם
בָּהֶם מִזְּמַן כְּבָר בָּעֲטָה.
כִּי
מִשְּׂפַתְכֶם הַמִּדַּלְדֶּלֶת בּוֹ-בַּקֶּצֶב
בּוֹ מִתְרוֹשֵש
הַמַּעֲמָד
הַבֵּינוֹנִי
כָּאן
נִכָּרִים גְּלוּיוֹת עַד בִּזָּיוֹן וָקֶצֶף
כָּל
תַּסְמִינָיו שֶל נִוּוּנוֹ הָאֵין-אוֹנִי
שֶל
חֶלְקְכֶם בַּהַצְלָחָה הַמְּהַמֶּמֶת
שֶבָּהּ
כְּמוֹ מוּמְיָה, לְאַחַר אַלְפֵי שָנִים
חָזְרָה
שְׂפַת-עֵבֶר זוֹ כִּיפֵהפִיָּה נִרְדֶּמֶת
מִמָּוֶת
קְלִינִי בַּגְּוִילִים הַנּוֹשָנִים
לְחַיֵּי
סַחַר וְדִבּוּר וְזֶמֶר לִירִי
וּצְחוֹק
וָדֶמַע וְכָל מָה שֶבֵּינֵיהֶם
וְלֹא
הַוֶּלְשִי, לֹא הַסְּקוֹטִי, לֹא הָאִירִי
(שֶשְּׂפַת
הַגֵּילִיק שֶל אֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם
שָבְקָה
בְּלַחַץ הָאַנְגְּלִית) עוֹד לֹא הִצְלִיחוּ
לְהַחְיוֹתָהּ
כְּפִי שֶעָשְׂתָה זֹאת הָעִבְרִית
שֶאוֹי
לָנוּ אִם אֶת יָפְיָהּ כַּיּוֹם יַדְלִיחוּ
הַנִּבְעָרִים
הַמַּקְדִּיחִים אֶת הַתַּפְרִיט.
אֲנִי
אֵינֶנִּי טַהֲרָן (פּוּרִיסְט בְּלַעַ"ז),
אֲנִי
מוּדָע גַם לְגֻמּוֹת-הַחֵן שֶל סְלֶנְגּ
אַךְ
כְּשֶעִבְרִית תִּקְנִית יוֹרֶדֶת לַמְּצוּלָה, אָז
פּוֹרֵץ
הַגִּ'יבֵּרִיש וּמִשְתַּלֵּט בִּזְבֶּנְגּ
שֶל
שְׂפַת-עִלְּגִים שֶבָּהּ הַטֶּפֶש וְהַפַּחַז
עוֹשִׂים
שַמּוֹת בְּתַרְבּוּתֵנוּ, וְשֶבָּהּ
נִשְקָף
בְּרוּרוֹת, כְּמוֹ גִּ'ינְס שָחוּק, אָבְדַן הַיַּחַס
וְהָאִכְפַּתִּיּוּת
שֶל אֶרֶץ שֶלִּבָּהּ
גַס
בַּצּוּרָה מַמָּש כְּשֵם שֶגַּס בַּתֹּכֶן
וְדַרְדַּקֶּיהָ,
כְּפוֹלְטִים אֶת קְלִפָּתָם
שֶל
פִּצּוּחִים (בָּהּ רִיק וּפְסֹלֶת יֵש אַךְ תּוֹךְ אֵין)
כָּאן
חוֹגְגִים בְּרֹאש חוּצוֹת אֶת בּוּרוּתָם
וְזֶה
מֻרְגָּש סוֹפְסוֹף בְּגִלּוּיִים אֵין גֶּמֶר
בָּעִתּוֹנוּת
וּבִרְשָתוֹת חֶבְרָתִיוֹת
וּבִנְאוּמֵי
אָחָ"ם וְתַמְלִילֵי הַזֶּמֶר
דַּל-הַלָּשוֹן
הַמִּתְקַשְקֵש עַל דַּל-פִּיּוֹת
בָּם
הָעִבְרִית יוֹם-יוֹם נִקְנֶסֶת בְּעִקּוּל
בִּידֵי
הָאַחְלָה, הַסַּאבַּאבָּה וְהַ-cool."
אֲנִי
שוֹאֵל לִבְסוֹף לִשְמוֹ וְלֹא בְּלִי רֶטֶט
אֶת
אוֹתוֹ רוּחַ-רְפָאִים שֶבְּקִרְבִּי
חוֹדְרִים
דְּבָרָיו וְנַהֲמַת לִבּוֹ שׂוֹרֶטֶת
בְּלֵב
רְחוֹב חָשוּךְ וָרֵיק זֶה אֶת לִבִּי
כְּשֶהוּא
פּוֹרֵשׂ מוּלִי בִּמְלוֹא הָאַמְפְּלִיטוּדָה
אֶת
תִּסְכּוּלוֹ זֶה הַמַּטִיל בִּי אֶת
רָשְמוֹ
וְהוּא
עוֹנֶה לִי: "אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה,
מִי
שֶרְחוֹב זֶה, מָה סַרְקַסְטִי, הוּא עַל שְמוֹ..."