אלי ליאון ביקורות - אמינות, איכות
  www.elybikoret.022.co.il
אלי ליאון - ביקורת
יום ג', ג’ בתמוז תשע”ז
    דף הבית  |  יצירת קשר  
11:14 (03/09/13) אלי ליאון

1145נע באוזן,פרפרים בבטן-שתי הצגות ילדים צילומים-אלי ליאון ראיתי שתי הצגות ילדים" נע באוזן" במוזיאון תא ו"פרפרים בבטן במדיטק". שתי ההצגות מיועדות לשכבת גיל שונה ,האופי שלהן שונה אך דבר אחד היה משותף לשתיהן.שתיהן התבססו בין השאר בעיקר על גימיקים ,תעלולים ופעלולים כדי לשמח ולענין את הילדים והצופים האחרים. כתבתי על כל אחת מההצגות בנפרד אך צירפתי את הכתוב במייל אחד כך שכל אחד יוכל לקרוא על המופע שמענין אותו. נע באוזן-גלריות במוזיאון תא עם כניסתך לגלריה שבמוזיאון תא קיבלת מכשיר עם אזניות דרכו שמעת את המוזיקה המושמעת. הרקדנים מסתובבים על הבמה.נותנים הוראות בפנטומימה ולאחר מכן מתחילים לרקוד. הרקדנים מניפים שלטים עם מספרים שונים. אתה בוחר לך מספר ומפעיל את המכשיר למספר שבחרת.אתה שומע תולדות חייו של הרקדן הנושא אותו מספר.בינתיים תוך כדי השמיעה אתה רואה את הרקדנים מתנועעים,נופלים על הרצפה,קמים. יש סיפור עלילה כביכול על אהבה בין רקדן ורקדנית. הילדים יושבים על הרצפה.המבוגרים שאינם יכולים לשבת עומדים. הקהל מתבקש לעבור למקום אחר בגלריה.הרקדנים מטיילים בגלריה ואיתם גם הקהל.דבר זה קורה כמה וכמה פעמים תוך כדי המופע. חלק מהזמן הקהל יושב על הרצפה ובחלק האחר עומד. כל הזמן אתה יכול לבחור לך את הטקסט והמוסיקה שאתה רוצה לשמוע על פי המספרים בשלטים. הקהל מטייל בגלריה כי המופע גם עובר ממקום למקום.אולי הגימיק יפה אך הקהל מאבד ענין במתרחש כי תשומת ליבו עסוקה מלעבור ממקום למקום ולמצוא נקודת תצפית נוחה במקום החדש להמשך המופע. לא היה כל צורך לטלטל את הקהל פרט לעובדה שבכל פעם נראו תמונות אחרות תלויות על הקיר. אפשר היה להשיג את אותו אפקט אם היו מושיבים את הקהל באמצע הגלריה והרקדנים היו מסתובבים מסביב לקהל כאשר הקהל לא היה צריך לקום אלא רק להפנות את מבטו אל הרקדנים. הלחיצה על המספרים היה רק גימיק נוסף כי לדוגמה כאשר הית צריך לבחור בין צרפת לאמריקה בריקוד טנגו אם לחצת צרפת שמעת מוסיקת טנגו והרקדנים רקדו טנגו ואם לחצת אמריקה הרקדנים רקדו אותו טנגו . ראוי לציין למרות שתי המנגינות השונות בכל הפעמים תיאום בין פס הקול ותנועות הרקדנים היה מעולה. במקרה של הטנגו הוא נרקד עם הצורות היפות המקובלת. גם כאשר הית צריך לבחור בין מוסיקה של ריקוד רומנטי לבין מוסיקה של ריקוד קומי למרות שהרקדנים רקדו אותו ריקוד התאום היה מושלם. לקראת הסוף הקהל התבקש לשכב ולהאזין למוסיקה תוך כדי שכיבה.גימיק זה נמשך יותר מדי זמן.כנראה שחיכו שמישהו ירדם באמת. יוצרי המופע היו כוריאוגרפיה דנה רוטנברג.הרקדנים היוצרים עינת בצלאל,ענבר נמירובסקי,עידן פורגס וגיל קרר.שמו של אופיר סימן -טוב הופיע בתוכניה עם סימן של כוכב בלי הסבר .המוסיקה המקורית ועיצוב פס הקול-דודי סופר.הקריינות מאיר אשרף ואיילת רובינסוון.ענבר נמירובסקי עיצבה את התלבושות היפות. היוצרים מגדירים את המופע כ"יצירה אינטראקטיבית בשילוב מדריכי שמע...מתוך רצון להוסיף מימד חדש למחול למען חובבי מחול קיימים, קהל חדש וסקרנים שטרם "התחברו" פיזית ואמנותית...חיבור בין צפיה במחול וצפיה באמנות פלסטית". אינני רוצה להביע דעה אם נסיון זה הצליח.הקהל הוא זה שישפוט. לראות או לא לראות:חידוש מענין המצריך שינויים רבים. פרפרים בבטן-מדיטק חולון המופע הזה מיועד לילדים הצעירים ביותר דהיינו בין שנתיים לחמש שנים מקסימום. המופע מוגדר כחוויה תיאטרלית לקטנטנים בשילוב אמנויות. גם זו הצגה המשלבת אמנויות שונות שאפשר בקלות לכנותם טריקים .אין בה מילים.האמנויות השונות שהמופע משלב בתוכו הם מוסיקה,ווידאו ארט,קטעי אנימציה ,ציור על מרקע,בובות,משחקי צליות ומה לא. הכל עשוי בחן רב.משתף את גיל הרך והצופים הופכים במהלך ההצגה לחלק ממנה. כל הילדים יושבים על מחצלאות בצורת פרח והמבוגרים המלווים על כסאות. תוך כדי ההצגה הילדים מתבקשים לקום ולחפש פרפר בתוך המחצלת. כל ילד מוציא פרפר צבעוני החבוי בתוכה והשמחה גדולה. הילדים מוזמנים לבמה נותנים להם רשת לתפיסת פרפר ואין מאושר יותר מהילד שזכה לכך. בסוך עם היציאה כל ילד זוכה בפרפר מנייר שאפשר להדביקו על הפנים,הגוף ובכל מקום. הצגה חמודה מאוד.מלאת רעיונות יפים כדי לשעשע ולשמח את הקטנים. זאת הצגת יחיד בה משחקת טולה דמארי במשחק מאוד אימפרסיבי,מתאים לילדים קטנים אם כי לא מתילד. העלילה מובנת לכל .ילדה רודפת אחרי הפרפרים שלה ותוך כדי כך משתפת את הצופיים הצעירים בהרפתקאותיה. היוצרת והבמאית שיש לה טעם מעולה ורעיונות מאוד נחמדים היא אלינור אגם בן דוד.את העיצוב עשה סטודיו פרקטיק-במה מקסימה ביופיה- וכן את האנימציות בשיתוף עם נעם אמיר.הבובות הלוקחות חלק נכבד במופע עיצב בטוב טעם רותם כהן.את התלבושות אירית אגם ואת המוסיקה הנעימה מאוד לאוזן אריאל קשת. זאת הצגה חביבה ביותר שהכל בה נעשה עם אהבה גדולה,בעדינות,בקוים ברורים,במטרה אחד ויחידה לשעשע ולגרום להנאה רבה לפעוטות שזאת אחת הפעמים הראשונות אם לא הראשונה שרואים מה זה תיאטרון. הכל עשוי כך שהרואה הקטן יאהב תיאטרון וירצה להמשיך וללכת אליו. לראות או לא לראות:חוויה מקסימה עבור ילדים קטנים.הצגה שמטרתה אחת בלבד לשעשע ולרגש את הילדים.מומלץ ביותר ובחום. נכתב על ידי elybikoretאלי ליאון , 25/08/2013 17:31 אלי ליאון elybikoret@gmail.com טל03-6856786 054-249-34-88 עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.

 
....
....
.
 
אירועים והודעות תרבות מ20.5.2017
אירועים וידיעות תרבות החל מ 17.2.2016
כתבות
ביקורות תיאטרון חדשות מ24.2.16
ביקורות תיאטרון ישנות בלבד
ביקורת אופרה
ביקורת מחול
ביקורת קונצרטים
מסעדות ואוכל
ביקורת תערוכות
ספרים
סרטים
ביקורת דיסקים
המלצות שונות
טלויזיה
בדיחות
מצגות מענינות
טיפים מועילים
צור קשר
מוצרים חדשים
מוסיקה-קטעים שונים
בית צבי-תמונות מסיום שנה ב-2010
בית צבי-תמונות מסיום שנה א -2010
ציור-מוזיאונים
פרופ' יוסי גמזו-סאטירה פוליטית
ד"ר אורי אדלמן-מאמרים
רישום לקבלת הביקורות ב E.M.
שיר חדש-השמעת בכורה
תיירות
בריאות
ידיעות תרבות
ספורט
מתכונים
פרופ יוסי גמזו-חומר עד27.9.13
פרופ יוסי גמזו-חומר חדש
טלויזיה ורדיו-תכניות
БЪЛГАРСКИ
חדשות בENGLISH
מה כאן לא בסדר
אירועי תרבות וכללי- עד17.2.16






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS