1771לב משוגע-סרטו של מארק רוטמונדצילומים-יחצ'ן הערב ראיתי סרט מצויין,מקסים ומרגש עד כדי כך שחלק מהקהל הhרטיב את עיניו משך ההקרנה.הגעתי הביתה די מאוחר ולמרות השעה המאוחרת התישבתי לכתוב את כתבתי ולהביע בה את דעתי והרגשתי מהר כל עוד החוויה הממשית טריה.מזמן לא ראיתי סרט שריגש אותי כך . הסרט שמו 'לב משוגע' והוא מבוסס על סיפור אמיתי וכן על הספר 'לב משוגע האומץ לחלום' שיצא לאור בשנת 2013 מאת הסופר הגרמני לארס אמנד.נאמר לי שבכל מקום בעולם שהסרט הוצג הוא הפך מיד ללהיט ענק.אין לי ספק שזה יהיה גורלו גם כאן ,כאשר יוצג בבתי הקולנוע לקהל הרחב.ההקרנות תחלנה החל ב 5.9 בבתי הקולנוע בארץ. במאי הסרט הוא מארק רותמונד והסרט שהנו תוצרת גרמניה יצא למסכים בסוף שנת 2018.יש בסרט צילומים נהדרים,-הצלם-כריסטוף ואהל-משחק טוב מאוד,אך מעל הכל יש בו תוכן מרגש.הסרט מוכיח שאין קשר בין גיל וידידות,הוא מתאר גם איך מטרה בחיים וידידות יכולים לשנות אופי של אדם,התנהגות,אורח חיים. הסרט מספר על צעיר בן 30-לני- אליאס מבראק-שמטרת חייו הנה לבלות,להשתעשע,לשתות ולחזור שיכור הביתה בשעות הבקר.לילה אחד בחוזרו שיכור מבילויו הוא נוסע שיכור במהירות מופרזת ,נכנס לבית אביו ומגיע עם מכונית הספורט שלו לקרקעית הבריכה.אביו רופא קרדיולוג שמטפל בנער סופני בן 15-דיויד-פיליפ נואה שוורץ- מכריח את בנו להשגיח על נער כי הוא זקוק להשגחה מתמדת.לבן אין ברירה אלא להסכים כי אביו חסם את כרטיסי האשראי שלו. לני ודיויד נפגשים .בהתחלה שניהם נבוכים,לא מתחברים אך במהרה מוצאים שפה משותפת.דיויד לא ידע מה זה לבלות בגילו כי כל הזמן היה עסוק לבקר אצל רופאים או להכנס ולצאת מבתי חולים.הוא לא יצא מהבית ,סבל וחיכה שחייו יבואו לקיצם וסיבלו יפסק.לני שכח מזמן איך נער בן 15 מבלה.למרות כל זאת הם ממשיכים במפגשים,נפגשים והחברות ביניהם מתחזקת מיום ליום.לני הפך לאח הבוגר של דיוויד והם הכינו רשימה של חלומות של דיויד שרוצה להגשים. השניים יוצאים יום יום להגשים את החולומות כולל כאלו שלא מתאימים לנער בגילו.הנער היה ברקיע השביעי .הוא קיבל מתנה משמיים לבלות את שארית ימיו לא בתקוה לסיים את חייו כמה שאפשר מוקדם יותר אלא מבילוי והנאה מכל רגע בתקוה שתקופה זו תמשך כמה שאפשר יותר. הסרט מרגש מאוד.הוא עשוי היטב.יש בו רגעים בהם אינך יכול להתאפק מלבכות ,לא מפני שזה מזכיר לך אפיזודות מחייך אלא בגלל מה שאתה רואה בסרט.הדברים מוגשים בצורה ריאלית,מציאותית,מלאת רגש ואהבה. הסרט מלא רגש ואהבת החיים.הבמאי ביים אותו כך שהוא נראה מציאותי.הוא הראה שהחברות השפיע לא רק על דיויד שקיבל מחדש טעם לחיות אלא גם על לני ששינה את אורח חייו ,את צורת התנהגותו,את השקפתו על החיים ובכלל.כל הסרט נראה אותנטי לא בלתי אפשרי או פנטזיה.החלומות של דיויד היו חלומות שבני גילו חולמים ורוצים להגשים גם בידיעה שזה בילתי אפשרי ולא לפי האפשרויות שלהם.הגשמת החלומות נתן לדיויד רצון לחיות,להמשיך בחיים ולהעריך אותם. זהו סרט סנטימנטלי חזק שהסנטימנטליות לא היפריע אלא רק השביחה את הסרט.הסרט מראה לנו שלחלום ולהגשים חלום יכול להביא לשמחת חיים ולפעמים להשפיע על בריאות האדם. הבמאי ביים את הסרט ברגישות רבה.הכאב גדול וצריך היה להכניס לסרט אפיזודות קלילות ,קצת הומור ,קצת רומנטיקה,כל זאת כדי שהכאב והסבל של דיויד יראה בעיני הקהל קל יותר .הבימוי היה טוב מאוד,הקצב נשמר לאורך כל הסרט.היה מתח היה רב.לא היו סצינות משעממות או מתמשכות.הכל היה חלק,נקי,מדוייק ומחושב.רותמונד מביים כ20 שנה .על סרטו הראשון קיבל את פרס הבמאי הטוב ביותר ובשנת 2004 יצר סרט שהיה מועמד לפרס האוסקר.הסרט הדובר גרמנית עם תרגום לעברית זוכה להצלחה גדולה בגרמניה. באחד הראיונות שנתן הבמאי ,הוא אומר שמציאת שחקן שיגלם את הנער היהי קשה מאוד.הוא חיפש נער בכל גרמניה ומעל ל400 נערים עברו מבחן אלקטרוני ומהם נבחרו 80 איתם נערך ראיון אישי פנים אל פנים.למרות שלנער שנבחר לא היה כל נסיון משחקי הוא הצליח מעל למשוער בתפקיד וכבש את לב ואהדת קהל הצופים,הן בגלל מראהו החיצוני,חביבותו ומשחקו.במשחקו של לני היה עומק ריגשי. הוא התקשר אל דיויד עד כדי כך שזנח את חבריו ,הבילויים שלו,את השתיה התמסר כל כולו לדיויד וכל זאת הראה במשחקו בסרט. זהו סרט נהדר שהקהל ייאהב ואין לי ספק שיהפוך בישראל ללהיט כי יש לו את כל הנתונים להיות כזה. לראות או לא לראות ;אין לי אלא להמליץ בפה מלא ובחום מכל הלב לראות את הסרט ואין לי ספק שהנאת הקהל תיהיה שלמה. נכתב על ידי אלי ליאון הערב 28.8.2019 שעה 23.56
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-68567860542493488עיתונאי-מבקר אמנותתיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביבותא המבקרים שליד האגודהמנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של אתרי דעתון והפורטל שלי
מבקר גם באתרים עסקים,ק. דה מרקר.תפוז.פרשן
Word press#_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#1771לב משוגע-סרטו של מארק רוטמונד#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#צילומים-יחצ'ן#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הערב ראיתי סרט מצויין,מקסים ומרגש עד כדי כך שחלק מהקהל הhרטיב את עיניו משך ההקרנה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הגעתי הביתה די מאוחר ולמרות השעה המאוחרת התישבתי לכתוב את כתבתי ולהביע בה את דעתי והרגשתי מהר כל עוד החוויה הממשית טריה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#מזמן לא ראיתי סרט שריגש אותי כך .#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הסרט שמו 'לב משוגע' והוא מבוסס על סיפור אמיתי וכן על הספר 'לב משוגע האומץ לחלום' שיצא לאור בשנת 2013 מאת הסופר הגרמני לארס אמנד.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#נאמר לי שבכל מקום בעולם שהסרט הוצג הוא הפך מיד ללהיט ענק.אין לי ספק שזה יהיה גורלו גם כאן ,כאשר יוצג בבתי הקולנוע לקהל הרחב.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#ההקרנות תחלנה החל ב 5.9 בבתי הקולנוע בארץ.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#במאי הסרט הוא מארק רותמונד והסרט שהנו תוצרת גרמניה יצא למסכים בסוף שנת 2018.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#יש בסרט צילומים נהדרים,-הצלם-כריסטוף ואהל-משחק טוב מאוד,אך מעל הכל יש בו תוכן מרגש.הסרט מוכיח שאין קשר בין גיל וידידות,הוא מתאר גם איך מטרה בחיים וידידות יכולים לשנות אופי של אדם,התנהגות,אורח חיים.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הסרט מספר על צעיר בן 30-לני- אליאס מבראק-שמטרת חייו הנה לבלות,להשתעשע,לשתות ולחזור שיכור הביתה בשעות הבקר.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#לילה אחד בחוזרו שיכור מבילויו הוא נוסע שיכור במהירות מופרזת ,נכנס לבית אביו ומגיע עם מכונית הספורט שלו לקרקעית הבריכה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#אביו רופא קרדיולוג שמטפל בנער סופני בן 15-דיויד-פיליפ נואה שוורץ- מכריח את בנו להשגיח על נער כי הוא זקוק להשגחה מתמדת.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#לבן אין ברירה אלא להסכים כי אביו חסם את כרטיסי האשראי שלו.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#לני ודיויד נפגשים .בהתחלה שניהם נבוכים,לא מתחברים אך במהרה מוצאים שפה משותפת.דיויד לא ידע מה זה לבלות בגילו כי כל הזמן היה עסוק לבקר אצל רופאים או להכנס ולצאת מבתי חולים.הוא לא יצא מהבית ,סבל וחיכה שחייו יבואו לקיצם וסיבלו יפסק.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#לני שכח מזמן איך נער בן 15 מבלה.למרות כל זאת הם ממשיכים במפגשים,נפגשים והחברות ביניהם מתחזקת מיום ליום.לני הפך לאח הבוגר של דיוויד והם הכינו רשימה של חלומות של דיויד שרוצה להגשים.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#השניים יוצאים יום יום להגשים את החולומות כולל כאלו שלא מתאימים לנער בגילו.הנער היה ברקיע השביעי .הוא קיבל מתנה משמיים לבלות את שארית ימיו לא בתקוה לסיים את חייו כמה שאפשר מוקדם יותר אלא מבילוי והנאה מכל רגע בתקוה שתקופה זו תמשך כמה שאפשר יותר.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הסרט מרגש מאוד.הוא עשוי היטב.יש בו רגעים בהם אינך יכול להתאפק מלבכות ,לא מפני שזה מזכיר לך אפיזודות מחייך אלא בגלל מה שאתה רואה בסרט.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הדברים מוגשים בצורה ריאלית,מציאותית,מלאת רגש ואהבה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הסרט מלא רגש ואהבת החיים.הבמאי ביים אותו כך שהוא נראה מציאותי.הוא הראה שהחברות השפיע לא רק על דיויד שקיבל מחדש טעם לחיות אלא גם על לני ששינה את אורח חייו ,את צורת התנהגותו,את השקפתו על החיים ובכלל.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#כל הסרט נראה אותנטי לא בלתי אפשרי או פנטזיה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#החלומות של דיויד היו חלומות שבני גילו חולמים ורוצים להגשים גם בידיעה שזה בילתי אפשרי ולא לפי האפשרויות שלהם.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הגשמת החלומות נתן לדיויד רצון לחיות,להמשיך בחיים ולהעריך אותם.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#זהו סרט סנטימנטלי חזק שהסנטימנטליות לא היפריע אלא רק השביחה את הסרט.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הסרט מראה לנו שלחלום ולהגשים חלום יכול להביא לשמחת חיים ולפעמים להשפיע על בריאות האדם.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הבמאי ביים את הסרט ברגישות רבה.הכאב גדול וצריך היה להכניס לסרט אפיזודות קלילות ,קצת הומור ,קצת רומנטיקה,כל זאת כדי שהכאב והסבל של דיויד יראה בעיני הקהל קל יותר .#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#הבימוי היה טוב מאוד,הקצב נשמר לאורך כל הסרט.היה מתח היה רב.לא היו סצינות משעממות או מתמשכות.הכל היה חלק,נקי,מדוייק ומחושב.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#רותמונד מביים כ20 שנה .על סרטו הראשון קיבל את פרס הבמאי הטוב ביותר ובשנת 2004 יצר סרט שהיה מועמד לפרס האוסקר.הסרט הדובר גרמנית עם תרגום לעברית זוכה להצלחה גדולה בגרמניה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#באחד הראיונות שנתן הבמאי ,הוא אומר שמציאת שחקן שיגלם את הנער היהי קשה מאוד.הוא חיפש נער בכל גרמניה ומעל ל400 נערים עברו מבחן אלקטרוני ומהם נבחרו 80 איתם נערך ראיון אישי פנים אל פנים.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#למרות שלנער שנבחר לא היה כל נסיון משחקי הוא הצליח מעל למשוער בתפקיד וכבש את לב ואהדת קהל הצופים,הן בגלל מראהו החיצוני,חביבותו ומשחקו.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#במשחקו של לני היה עומק ריגשי. הוא התקשר אל דיויד עד כדי כך שזנח את חבריו ,הבילויים שלו,את השתיה התמסר כל כולו לדיויד וכל זאת הראה במשחקו בסרט.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#זהו סרט נהדר שהקהל ייאהב ואין לי ספק שיהפוך בישראל ללהיט כי יש לו את כל הנתונים להיות כזה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#לראות או לא לראות ;אין לי אלא להמליץ בפה מלא ובחום מכל הלב לראות את הסרט ואין לי ספק שהנאת הקהל תיהיה שלמה.#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#נכתב על ידי אלי ליאון הערב 28.8.2019 שעה 23.56#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#אלי ליאון#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#elybikoret@gmail.com#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#www.elybikoret.022.co.il#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#03-6856786#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#0542493488#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#עיתונאי-מבקר אמנות#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#חבר אגודת העתונאים של תל אביב#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#ותא המבקרים שליד האגודה#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#מבקר התרבות של אתרי דעתון והפורטל שלי#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#מבקר גם באתרים עסקים,ק. דה מרקר.תפוז.פרשן#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt#Word press#_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style=""#_gt##_lt#font face="Arial, Helvetica, sans-serif"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# 14px;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/font#_gt##_lt#/div#_gt##_lt#div style="font-family#_sc# Arial, Helvetica, sans-serif; font-size#_sc# 14px;"#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/div#_gt# |